אם תשאלו רופאים, נהוג להתייחס לנחירות כהפרעה אסטטית בלבד שמפריעה לאיכות החיים, בדגש של בן או בת הזוג. אך האם ייתכן כי לנחירה עצמה יש השלכות רפואיות?

נחירה זו בעצם רטיטה של רקמות רכות באיזור הלוע והצוואר. לעיתים לרטיטה הזו (אם חזקה) יכולות להיות השלכות שלילות. כך למשל, במחקרי ארנבים שדימו אצלם נחירות, נצפתה היצרות והאטה בזרימת הדם בעורק הקרוטיד (אותו עורק שמודדים באמצעותו את הדופק) שתפקידו לספק דם לצוואר ולראש.

בנוסף לכך במחקר גדול ומקיף משנת 2024 שבוצע על 12,287 אנשים (בעיקר גברים סביב גיל 50), נמצא כי נחירה לילית מקושרת ללחץ דם גבוה ולא מאוזן.

הם הסבירו זאת בכך שייתכן והנחירות גורמות למע' הסימפטטית להיות פעילה יותר, דבר שמעלה את לחץ הדם. בנוסף הם טענו כי ייתכן ושינויי לחצים בתוך הריאות שנוצרים עקב הנחירות משפיעים על תפקוד הברורצפטורים (חיישנים שהמטרה שלהם זה לחוש שינויים בלחץ דם), ובעקבות כך ישנם שינויים בלחץ הדם.

נקודה נוספת ואחרונה, מסתבר שנחירות בפני עצמן (ללא קשר לדום נשימה בשינה) מהוות גורם סיכון לקשיים קוגנטיביים ולקשיי התנהגות בקרב ילדים.

במחקר על 1097 ילדים בגילאי 4-10 נצפה כי ילדים שנוחרים יותר מ2 לילות בשבוע נמצאים בסיכון מוגבר לקשיים התנהגותיים וכן בסיכון מוגבר לקשיים קוגנטיביים.

לסיכום היום מצטברות עוד ועוד עדויות שמצביעות על כך שגם נחירה בלבד זוהי תופעה הדורשת טיפול.

Lechat, B., Naik, G., Appleton, S., Manners, J., Scott, H., Nguyen, D. P., … & Eckert, D. J. (2024). Regular snoring is associated with uncontrolled hypertension. npj Digital Medicine, 7(1), 38.‏

Smith, D. L., Gozal, D., Hunter, S. J., & Kheirandish-Gozal, L. (2017). Frequency of snoring, rather than apnea–hypopnea index, predicts both cognitive and behavioral problems in young children. Sleep medicine, 34, 170-178.